סיום יחסי עובד מעביד - פיטורים |
|
סיום יחסי עובד ומעביד
בדין מוכרות 6 דרכים לסיום יחסי עבודה, כאשר כל אחת מהן עשויה להוביל לתוצאות משפטיות שונות מבחינת זכויות הצדדים וחובותיהם.
מוות
סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים– זכות העובד לפיצויי פיטורים בהפסקת עבודתו עקב מות המעביד. סעיף 5 לחוק – זכות שאירי העובד לפיצויי פיטורים מהמעביד עם מותו של העובד.
פרישה מהעבודה או יציאה לגמלאות
סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים– עובד המתפטר בהגיעו לגיל פרישה זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי כאשר עובד פורש מעבודתו ויוצא לגמלאות, הוא לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם זכותו לפנסיה הוסדרה באופן מקיף ומלא.
סיום חוזה
סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים– העובד זכאי לפיצויי פיטורים, למרות שלא פוטר, אלא אם המעביד הציע לו לחדש את חוזה העבודה, וזאת לפחות שלושה חודשים לפני תום תקופת החוזה. עם זאת, נקבע כי הסעיף אינו חל על עובד למשימה מוגדרת ( סיום התמחות של מתמחה בבית חולים, שמטבעה איננה ניתנת לחידוש).
סיכול
סיכול חוזה העבודה הוא סיום תוקפו של החוזה שלא באשמת הצדדים, כאשר צצו נסיבות שהצדדים לא חזו מראש והפכו את ביצוע החוזה לבלתי אפשרי, או שהביצוע הפך לשונה מיסודו ממה שהצדדים התכוונו לו. נראה, כי כאשר חוזה העבודה מסוכל, העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים. מצב שבו חוזה העבודה עלול להיחשב כמסוכל הוא כאשר עובד נידון למאסר ממושך. ספק אם זהו סיכול, אך העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין.
פיטורים
א. יש צורך באקט ברור וחד משמעיב. מגבלות על זכות המעביד לפטר
(1) מגבלות חוקתיות- למשל איסור על פיטורים שנועדו לפגוע בחופש ההתארגנות, כאשר הסעד הוא אכיפת חוזה העבודה.
(2) מגבלות שבחוק, כגון- א. נשים בהריון – סעיף 9 לחוק עבודת נשים.
(3) מגבלות חוזיות / בהסכם קיבוצי,כגון-
(4)עקרון תום הלב הלכה פסוקה היא שפיטורי עובד חייבים להיעשות בתום לב. המעביד חייב להצביע על טעם אמיתי לפיטורים (כגון: אי התאמה).
התפטרות הפסקת יחסי העבודה ביוזמת העובד. גם כאם קיים אותו הכלל שההתפטרות צריכה להיות מתוך כוונה ברורה ומודעת לאקט ההתפטרות.
חוק הודעה המוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
חוק ההודעה המוקדמת הוא דו-צדדי לעובד ולמעביד. החוק מטיל חובה על מעביד ועובד לתת הודעה מוקדמתבכתב על הפיטורים וההתפטרות (סעיף 2).
תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת (סעיף 7)-מעביד/עובד שלא נתן את ההודעה המוקדמת חייב לשלם את התמורה של תקופת ההודעה המוקדמת.
ההודעה המוקדמת היא בהתאם לוותק בעבודה (סעיף 4): במהלך חצי השנה הראשונה- יום אחד עבור כל חודש. החל מהחודש השביעי עד תום השנה הראשונה- 6 ימים עבור החצי השנה הראשונה, בתוספת יומיים וחצי בשל כל חודש מהחודש השביעי. לאחר השנה הראשונה- הודעה של חודש ימים.
ויתור על עבודה בפועל (סעיף 6)-מאפשר למעביד להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים או להתפטרות, שהוא מוותר על העבודה בפועל של אותו עובד, ובלבד שישלם לעובד פיצוי עבור אותה תקופה.
חוק פיצויי פיטורים ותקנות פיצויי פיטורים
1. הזכאות לפיצויי פיטורים מי שפוטר זכאי לפיצויי פיטורים, ובתנאים מסוימים גם מי שהתפטר זכאי לפיצויי פיטורים. הזכאות נובעת מחוק פיצויי פיטורים, אך יכולה לנבוע גם מהסכם קיבוצי, חוזה עבודה אישי או נוהג. סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים קובע, כי (1) עובד (2) שעבד שנה לפחות (3) ברציפות (4) אצל אותו מעביד או במקום עבודה אחד – זכאי לפיצויי פיטורים. סעיף 2 לחוקמונה הפסקות בעבודה שאינן פוגעות ברציפות (למשל: שירות צבאי, ימי מנוחה וחג, ועוד).תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים מונה רשימה של הפסקות בעבודה שלא יבואו במניין ותק העבודה לעניין קביעת סכום פיצויי הפיטורים.סעיף 3 לחוק– חזקה לפיה פיטורים שנעשו סמוך לתום השנה הראשונה נועדו להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים. העובד זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם המעביד יוכיח קיומה של סיבה מוצדקת לפיטורי העובד.
2. חישוב פיצויי הפיטורים סעיף 12(א)- שיעור הפיצויים עומד על משכורת חודשית לכל שנת עבודה. חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית (סעיף 13א)-לעניין חישוב פיצויי הפיטורים של עובד ששכרו הופחת זמנית, יראו כאילו שכרו לא הופחת. חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום (סעיף 13ב)- לעניין חישוב פיצויי הפיטורים, לא יפחת שכר העבודה משיעור שכר המינימום, לפי היקף המשרה. תקנות 4-9מגדירות איזה שכר ישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים. תקנה 1מונה את רכיבי השכר שיש להתחשב בהם (רשימה סגורה): (א) שכר יסוד (ב) תוספת ותק (ג) תוספת יוקר (ד) תוספת משפחה (ה) תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.
השאלה העיקרית:אלו רכיבי שכר נכללים בשכר היסוד? (א) שכר יסוד זהו השכר המשתלם לעובד בעד עבודתו הרגילה בתנאים רגילים, ושלא בגין עבודה נוספת או מאמץ נוסף ומיוחד או עבודה בתנאים מיוחדים. (ב) תוספות אמיתיות שאינן חלק משכר היסוד קיימת חזקה הניתנת לסתירה, לפיה רכיב שכר המכונה "תוספת" אינו חלק משכר היסוד. "תוספת אמיתית"- (=תשלומה מותנה בתנאי או במצב שאינם מבטאים את העבודה "הרגילה", כך שאם לא מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום)אינה חלק משכר היסוד. למשל: גמול חוקי בגין שעות נוספות, פרמיות בגין עליה בתפוקה, ועוד. לעומת זאת, "תוספת פיקטיבית", (=תשלומה אינו מותנה בתנאי כלשהוא, והיא משולמת בכל מצב) מהווה חלק משכר היסוד. למשל: תוספת "פריון" המשולמת לעובד בכל מקרה ללא קשר לתפוקתו או למאמץ שהוא משקיע בעבודה. (ג) תנאים נלווים שאינם חלק משכר היסוד הכוונה לתשלומים שאינם שכר עבודה ושהעובד מקבל ללא קשר לביצוע עבודה כלשהי. לדוגמא: דמי חופשה, מענק פרישה, משכורת 13, דמי הבראה, השתתפות בהוצאות שכר לימוד ועוד. (ד) החזרי הוצאות שאינם חלק משכר היסוד החזרים המשולמים לעובד כנגד הוצאות שעשה בקשר לעבודה אינם באים בגדר שכר היסוד, בתנאי שאכן מדובר בהחזר הוצאות אמיתי וריאלי. למשל: הוצאות נסיעה, אחזקת רכב, אש"ל, טלפון, ביגוד וכדומה).
3. שלילת פיצויי פיטורים סעיפים 16-17 לחוק-ניתן לשלול מעובד את זכאותו לפיצויי פיטורים אם הוא פוטר בנסיבות המצדיקות שלילה מוחלטת או חלקית של הפיצויים. למשל: גניבה, אלימות, גרימת נזק בזדון.
4. שכר הכולל פיצויי פיטורים- סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים.
5. פשרה בעניין פיצויי פיטורים-סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים.
6. התפטרות עובד אינה מזכה בפיצויי פיטורים, אלא אם ההתפטרות נעשתה באחת מן הנסיבות המפורטות בחוק פיצויי פיטורים.להלן מספר דוגמאות:
א.מצב בריאותי לקוי של עובד או בן-משפחתו- סעיף 6 לחוק. ב.עובדת הרוצה לטפל בילדה שנולד לאחר תום חופשת הלידה- סעיף 7. ג.העתקת מקום מגורים בנסיבות שונות- סעיף 8. ד. הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות שלא ניתן להמשיך לעבוד בהן – סעיף 11(א), למשל, הפחתת שכר.
![]() |